<h1>שבלי הלקט דין חרם ותקנת קהל סימן מ"ט</h1>
<h2>דף טז.</h2>
ועל ענין התקנות שתקנו הקהל ונתנו בו זמן, השיב הר"ר אביגדור כהן צדק למורי הר"ר יהודה זצ"ל, כי אין צריך הפרה ולא התרה, כי דוקא מה שאנו אומרים דנדר על תנאי צרך הפרה, דוקא לענין להרע או להטיב, ובדבר הרשות, אבל בענין זה לא. וגם אם עשו תנאי בתקנותיהם שיבטלום זקנים, או יותר או פחות, הכל לפי תנאותיהם, בין בזה בין בזה אין צריך קבוץ והפרה כי אם כפי תנאותיהם. ואחי ר' צדקיה ב"ר בנימין נר"ו שאל אותו, אם הקהל מקיימין דבר בברכה בלא זמן ובלא תנאי ואחרי כן נתחרטו, אם יכולין להפר הדבר ולבטלו ובאיזה ענין. והשיב לו, כי כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו, ולכל הפחות טוט אסר וטוט שרי, ויפירו בהסכמת גדולי הקהל, ויאמרו בדבר זה, אין אנו יכולין לעמוד עוד, מעתה יהא מופר ומבוטל בב"ד של מעלה ובב"ד של מטה ודיי להם.
